מה שלומך, אחות?
במהלך המלחמה פגשנו נשים מעוררות השראה שנשאו על כתפיהן כאב ואתגרים. אז הן דיברו מתוך השבר הטרי. כעת חזרנו אליהן כדי לשמוע מה שלומן, מהם הכוחות שגילו בדרך, ואילו יוזמות ותהליכים צמחו מתוך המשבר
כתבות מאת: מגזין פנימה
"כל נגינה מורידה צלילים שקיימים בשמיים, בנצח"
רחל גולדברג לא ידעה איך תמשיך לנגן אחרי נפילתו של בעלה, הרב אבי הי"ד, אך הנוכחות החיה שלו מעניקה לה את הכוח לעמוד על הבמה ולגעת בלבבות. בריאיון אישי היא מדברת על האהבה הגדולה בצל האובדן ועל התקווה להשיב לעולם את המוזיקה האלוקית
זאת אדמה שאני קניתי
נראה מי מהילדים ירים את הכפפה ויקים פה יישוב על שם גלעד. אם עד עכשיו הלכנו, עכשיו אנחנו נדהר" / לבנות ולהיבנות / נושאים בלב תקווה יוקדת
כשהגיע גואל הקרקעות משה זר ז"ל לשמחת בר המצווה בחווה שהקימה נכדתו, הוא ישב באוטו ומירר בבכי. "זה הרגע המאושר בחיי", אמר בהתרגשות. כעת, לאחר פטירתו, מספרות אשתו יעל ובנותיו על שנים של מסירות אין קץ לארץ ישראל ולמשפחה הענפה שבנו בעמל. הן משתפות בפיתולי הדרך, במחירים הכואבים ששילמו ובכוח המניע שמאחורי מפעל חיים יוצא דופן ומעורר השראה
יום בעוטף
"יש מגירות שעדיין אני לא פותח/ עד שיוסיף בי אור", כתב בשירו אביתר בנאי, והמשפט הקצר הזה מלווה אותי כבר שנים ארוכות. יש דברים שצריכים להגיע אלינו בעת הנכונה. או ליתר דיוק, אנחנו אלה שצריכים לפגוש אותם ולהיחשף אליהם, כשאנחנו חשים שאנחנו כלי מספיק מכיל ונוכח.
בדמייך חיי
יש רגעים שנחרטים עמוק, כמו יולדת שבעלה פיקד באותו זמן על מבצע בעזה ושמע בטלפון איך בנו נולד. “בכיתי יותר מהתינוק. הרגשתי שאני עדה לחיבור עוצמתי בין חיי היומיום ובין הגורל הלאומי שלנו
דוד בן־גוריון – המנהיג שעמד על הראש
ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, מהמנהיגים הגדולים של הציונות, שהכריז על הקמת המדינה וחתם על מגילת העצמאות, וראה בהתיישבות ובפיתוח הנגב את משימת חייו
הכניסיני תחת כנפך
עם כניסתה של השנה החדשה, הלב מתמלא תפילה לימים טובים, ימים של שלום, של שפע, אהבה ושמחה. היונה מסמלת רוך וטוהר ומביאה בשורות טובות, ואיתה נרצה השנה לקשט את הסוכה. כשנשב תחת הסכך וסביבנו שפע של יונים צבעוניות ומקושטות, נדמיין שהן מפזרות עלינו ברכות והבטחה שבעזרת ה', תחל עלינו שנה טובה ומתוקה.
מה אהבתי תורתך
"עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" (מסכת אבות ב, א)
שוב מגיע יום הכיפורים, אימת הדין או מחול הרחמים. לעמוד שעות רבות על הרגליים, הלב מונח בתחינה, מבקש מחילה, עומדים כבני מרון מול הבורא יתברך, בחיל ורעדה, ברצון להיכנס מחדש אל מקווה הטהרה הזה של הנצח.
שנה טובה
בשנות הגלות הארוכות, בראשית הציונות ועד לימינו שמרו יהודים על המסורת החמה של איחולי שנה טובה. סיפורן של האיגרות המאוירות, מהמאה ה־14 ועד עידן הווטסאפ | פרויקט חג
גם בעידן הווטסאפ והמסרים המיידיים נשמרת המסורת הוותיקה של שליחת ברכת "שנה טובה" ליקרים לנו. יש מי שמקדישים זמן לצילום משפחתי, אחרים מעצבים גלויה דיגיטלית, אך רוח המנהג המקורי – יצירת קשר אישי וחם – עודנה חיה ובועטת, כפי שהייתה לפני מאות שנים. מתוך סקרנות וחיבה לז'אנר ולתולדות עמנו, יצאתי להתחקות אחר שורשיו של המנהג: נברתי בארכיונים, שוחחתי עם מומחים ואספתי גלויות שנה טובה, שכל אחת מהן נושאת סיפור ומוטיב ייחודי.
סלט לצום קל
לפני כמה שנים התארח אצלנו חבר טוב בשבת שלפני צום. לימים הוא אמר לי: “זה היה הצום הכי קל שעברתי, בזכות האוכל שאכלתי אצלכם”.