הן הכירו כשנענו למודעה של המנהל הקהילתי באחת השכונות בירושלים, וארבעת המפגשים המכוננים קשרו ביניהן קשר אמיץ שלא היה נעשה אילולא הקושי המשותף. שלושתן עברו מזמן את שנות השלושים לחייהן, הן אימהות לילדים בוגרים, ואחת מהן אפילו סבתא לנכדים ולנינים. הן מצליחות מאוד, כל אחת בתחומה, אך לשלושתן מאפיין משותף שאינו נראה לעין: הן סובלות מהפרעת קשב וריכוז משמעותית – והן גילו זאת רק אחרי גיל 40.
סיני הציע נישואין להילה בשידור חי, יורם כרע ברך באיחור אלגנטי של 30 שנה, ואביטל ביקשה לבנות בית לצד חורבות בית המקדש. לכבוד החג שבו בנות ישראל יצאו לחולל בכרמים, פגשנו זוגות שהצעת הנישואין שלהם הייתה מפתיעה, מרגשת ובלתי נשכחת | פרויקט מיוחד לט"ו באב
זוגות רבים מאוהבים ברעיון של להתחתן. זה נראה מאוד רומנטי להציע נישואין לאור השקיעה ולרחש הגלים. רק שהבחירה להתחתן אומרת גם להתעסק בענייני העולם הזה
איך אפשר לחשוב או להרגיש משהו במצב הזה? לא משנה מי זאת תהיה, הוא מרגיש חוסר יכולת לתת לה את הלב, פשוט כי אין כרגע לב
19 שנה אחרי שנעקרו מבתיהן בגוש קטיף, הן מצאו את עצמן שוב בקו האש. שלוש תושבות הגוש לשעבר מדברות על החיים "בגן עדן", על הבחירה להמשיך בחיים, ועל השאלות הגדולות שמציפות כשהצבא נדרש לחזור אל המקומות הללו, שהפכו לקיני טרור
צביקה מור (47), ראש פורום תקווה. נשוי לאפרת ואב לשמונה, גר בקריית ארבע. בנו הבכור…
הם שותפים פעילים בחיי ילדיהם, מסיעים לחוגים, מכינים ארוחות, מלבישים ומקלחים, ובעיקר מקפידים ליצור זמן איכות משותף. אבות כאלה אינם חריגים בנוף כיום, ולכבוד החודש שכולו אב שוחחנו עם שלושה מהם על ההורות שלהם, על חלוקת המשימות עם בת הזוג, ועל הקשר הקרוב עם הילדים שמתפתח מאינסוף רגעים קטנים
עשי עסקה עם הקב"ה: "אני עושה בשבילה את המאמץ ונכנסת לזה, אז בבקשה, תשלים אותי מלמעלה". בסוף העזרה שלו היא עיקר הסיפור. לכי עם התפילה הזו, ובעזרת ה' תראי ניסים
חשוב לדעת שתקופות מטלטלות כמו זו שאנו חווים אינן זמן לקבל החלטות מהותיות וחשובות. יש להמתין לתקופת רגיעה רגשית ונפשית כדי לבחון מחדש את תחושותינו
ברוך ה', מצאתי את אלעד, אלמן גם הוא. דיקלה ואיתמר הם חלק בלתי נפרד מהבית שאנחנו בונים. חוץ מזה שהם ההורים של הילדים פה, הם קודם כול חלקים מאיתנו. חלקים שאנחנו בשום אופן לא רוצים לטשטש