הכאב העצום של אימהות דתיות שילדיהן נרצחו או נחטפו במסיבת הטבע ביער רעים, הצטרף לכאב המוקדם יותר על בחירת הילד בדרך חיים השונה משלהן. באומץ לב הן משתפות על המסעות שעברו בשנות החינוך, על הבחירה בקשר קרוב למרות האתגרים, ועל הגעגועים שמלווים אותן מאז שמחת תורה
החג עבר ואני לא הייתי בתפילה. איזה מין חג זה? איזה מין תפילות אלה, כשבמקום קהל בית ישראל יש פה רק טיטולים ומוצצים, וקולות החזן התחלפו בבכי של תינוק?
איך למדה נועה ירון דיין על האמהות שלה דרך אם האומה, רחל
בט"ו באב יצאו בנות ישראל לחולל בכרמים בבגדי לבן. אך מהו אותו מחול ומה הוא מחולל?
מירי שניאורסון מסבירה איך בעזרת כוח הדיבור נצלח את ארבעים ימי המסע במדבר ונבוא מוכנים ליום הדין, ואיך המחילה היא זו שתהפוך את החלל בלב – למחול
כאמא, את ממהרת לתת מענה מיידי לכאב של הילד שלך, אך דווקא השהייה יחד במקום הכואב והסוער יוצרת חיבור עמוק יותר בינך ובינו ונותנת לו אפשרות לגדול. עידית שלו בשיעור על אמהות והקשבה
כשכולם בחופש – היא עובדת במשרה מלאה, ומייחלת לחופש משלה, שכנראה לא יגיע בעולם הזה. דנה שוורצמן מסתכלת לחופשות החגים בעיניים
אמהות וקריירה – הילכו שניהם יחדיו? מעתה, נראה שכן. שתי אמהות לתינוקות קטנים החליטו להרים את הכפפה ולהקים חלל עבודה משותף בבאר שבע לאמהות כמותן שרוצות לעבוד אך לא לוותר על קרבה לילד שלהן. שולחנות משרדיים לצד משחקיה לילדים ושירותי שמרטפות זה כבר לא חלום רחוק