הפכים משלימים: עשרת הדיברות לאהבה 

בתחילת הקשר שלנו הייתי מסתכלת על הפערים בינינו וחושבת לעצמי, איך נדביק את כל השוני הזה? איך מגשרים על כל הפערים בהשקפת העולם?

אודה על האמת, האילתית שמכורה לים זאת אני, יותר מכל ילדיי, ובטוח יותר מבעלי, שממש לא מבין בשביל מה צריך ללכת לים בכלל. כל החול והחום זה לא בשבילו, מקסימום בריכה ויאללה חזרה למזגן.

אלו בדיוק השילובים בזוגיות שעושים אותה לשלמה. בתחילת הקשר שלנו הייתי מסתכלת על הפערים בינינו וחושבת לעצמי, איך נדביק את כל השוני הזה? איך מגשרים על כל הפערים בהשקפת העולם? אבל משהו בלב אמר לי: יהיה בסדר.

אין ספק שעד היום יש דברים שאנחנו רואים בצורה שונה, אבל תמיד מחפשים איך אנחנו מקבלים את הדעה של האחר, לא ננעלים ומתבצרים בדעותינו, כי וואלה, לא תמיד אנחנו צודקים! גם לבן הזוג שלנו יש מה לתרום בנושא.

אז לכבוד 18 שנים לזוגיות שלנו, אני חולקת איתכן את עשרת הדיברות שלי לזוגיות מיטיבה:

לחשוב כל הזמן איך אתם עושים אחד את השני מלך ומלכה. אם כל אחד יחשוב איך להיטיב עם השני, תחיו בגן עדן.

לא לעשות רשימת מכולת של מה אני עשיתי לעומתך. הרשימות האלה, גם אם הן נעשות רק במחשבה, הורסות כל חלקה טובה. תהיו בטוחים שגם הצד השני עושה המון, רק שאתם לא רואים את זה, כי לראות את עצמנו הכי טבעי וקל לנו.

לשמור על קשרים טובים עם החם והחמות. אל תשכחו שאלה ההורים שגידלו את בן הזוג וטיפלו בו, ואתם לא רוצים להיות אלה שגורמים למחלוקת ביניהם, זה אף פעם לא נגמר טוב. תורידו ראש ותבלעו את הכבוד. זה אימון טוב לחיים בלי קשר אליהם.

לא לריב ליד הילדים! אם הייתם נכנסים ללב שלהם באותו הרגע וחווים את הצער והכאב שלהם, הייתם מבינים עד כמה אתם לא רוצים שהם יחוו את זה. זה שורט אותם לכל החיים. אז כן, שליטה ובגרות נדרשות כאן, לצאת מהבית לסיבוב או להיכנס לחדר ולנעול את הדלת.

לזכור להגיד דברים טובים זה לזה. להשאיר פתקים קטנים עם הערכה למשהו שבן הזוג עשה, זה בונה כלי ורצון לעשות עוד.

אפשר ורצוי "להרים" זה לזה ליד הילדים. זה יוצר אצלם בנפש הערכה כלפי ההורה.

לדעת לבקש מה שרוצים. אצלנו אנחנו אומרים: את רוצה שאכין לך קפה? תגידי! אל תצפו שהצד השני ינחש מה אתם רוצים. גם לא אחרי 18 שנה.

לברוח מדי פעם ללילה. יש הורים, יש בייביסיטריות, לא משנה איך תמצאו את הפתרון שעובד לכם – צאו ללילה אחת לכמה זמן. כל כך חשוב לשמור על גחלת האהבה כמו שהייתה פעם.

לזכור שוויכוחים הם חלק מהחיים, אבל אופציית הפירוק היא בכלל לא אופציה! בעולם שבו הכול אינסטנט ובר־תחלופה מהר, את הבית אל תשברו. כל הבחוץ מתעתע. הטוב האמיתי נמצא ברגע הזה שאמרתם "כן, אני רוצה להתחתן איתך".

ללמוד יחד! אתם החברותא הכי מיוחדת ושוות השקעה שיש. תמצאו את הזמן שהוא מעל הזמן שבו אתם לומדים יחד. אפשר גם ללכת לשיעור, העיקר שתזינו את הביחד הרוחני שלכם. זה נותן כל כך הרבה כוחות בבורות הקטנים של החיים.

והכי חשוב, תהיו עזר זה לזה. תתמכו, תאהבו, תכילו. ה' חיבר ביניכם, וכל מה שהוא רוצה זה שיהיה לכם טוב. שתשמחו זה בזה ובקן המשפחתי שבחרתם להקים.

ולי נישאר לשנן, להזכיר וליישם גם בבית שלי.

מתוך גיליון אב תשפ"ג. לעוד טורים וכתבות מרתקות הצטרפי למגזין פנימה

קרדיט צילום: ערוץ 14

אודות הכותב/ת

כתוב תגובה