חדש באתר

שנה טובה

מאת

בשנות הגלות הארוכות, בראשית הציונות ועד לימינו שמרו יהודים על המסורת החמה של איחולי שנה טובה. סיפורן של האיגרות המאוירות, מהמאה ה־14 ועד עידן הווטסאפ | פרויקט חג
גם בעידן הווטסאפ והמסרים המיידיים נשמרת המסורת הוותיקה של שליחת ברכת "שנה טובה" ליקרים לנו. יש מי שמקדישים זמן לצילום משפחתי, אחרים מעצבים גלויה דיגיטלית, אך רוח המנהג המקורי – יצירת קשר אישי וחם – עודנה חיה ובועטת, כפי שהייתה לפני מאות שנים. מתוך סקרנות וחיבה לז'אנר ולתולדות עמנו, יצאתי להתחקות אחר שורשיו של המנהג: נברתי בארכיונים, שוחחתי עם מומחים ואספתי גלויות שנה טובה, שכל אחת מהן נושאת סיפור ומוטיב ייחודי.

סלט לצום קל

מאת

לפני כמה שנים התארח אצלנו חבר טוב בשבת שלפני צום. לימים הוא אמר לי: “זה היה הצום הכי קל שעברתי, בזכות האוכל שאכלתי אצלכם”.

משמר הגבול

יש יתרון בזה שילדים זוכים להיוולד לאבא ולאמא, כי ככה הם מקבלים בצורה מאוזנת משני הצדדים. טבעי שכשאבא לא נמצא, סגנון הצבת הגבול הייחודית לו חסר, וזה משפיע על סדר היום של הבית

עם הפנים למעלה

מאת

הדבר הראשון שמרים אותי הוא קהילה. קהילה נשית טובה ותומכת שמרימה ועוזרת, אפילו אם זה ברמה של שיחת טלפון – מרומם לדעת שאני לא לבד

טובו של הטבת 

דיצה אור מדברת עם אבינתן על החירות. אין לך עכשיו חופש, היא אומרת לו, אבל המלחמות נמצאות בדיוק היכן שאתה עכשיו: במישור תת־קרקעי ובלתי נראה. במנהרות נוהרת חירותך הפנימית, שם איש לא יוכל לכבות את האור שלך! 

סיפורים אישיים
פרויקט מיוחד: לנצח אחי

כמעט מדי יום בחצי השנה החולפת התבשרנו על נפילת חייל בשדה הקרב, ומאחורי כל "הותר לפרסום" התגלו דמויות מופת שאינן נופלות מדור תש"ח: נערים, נערות ואנשי משפחה שהותירו הכול מאחור ויצאו להגנת המולדת. לקראת יום הזיכרון, אספנו את צוואותיהם הכתובות והלא כתובות של עשרה חיילים שבמותם ציוו לנו את החיים

סיפורים אישיים
נולדות מחדש
מאת

הן קיבלו את הבשורה הכואבת ביותר בעודן נושאות חיים חדשים בקרבן. בזמן השבעה הן חשו תנועות עובר שנתנו קורטוב של נחמה, ואל הלידה נסעו לבד. רויטל שמיר, מיתר אליהו, אביה לובר וצוף אשחר משתפות במה שעובר על אישה שאיבדה את בעלה בזמן ההיריון, ועל החיים החדשים שנותנים כוח להמשיך, למרות הכול

סיפורים אישיים
משלוח של אהבה
מאת

בפרויקט הזה, שנרקם במערכת פנימה, התאהבתי מהרגע הראשון. הימים האלו, איך לומר, הם כמו עיסה דביקה. עצב ושמחה מעורבבים כמו בלילה של עוגת שיש, והנה פורים בפתח – מחזיר אותנו שוב לסיפור של עם ישראל, החוזר על עצמו בשינוי אדרת.

מאת

יש משהו בירוק הרך של העלים החדשים, בלבן הצלול של הגבינות, בפרחים על השולחן החגיגי, שמזכירים לי שההתחדשות האמיתית לא באה ברעש. היא נובטת בשקט, צומחת לאט ומתפרצת ביופי פשוט ומלא בחסד. 

אצא לי השוקה

מאת

בשנים האחרונות הפכו סיורי האוכל בשווקים לחוויית טעמים מהנה ופופולרית. כל דוכן בשוק מגיש את המנה הייחודית שלו, והמעבר ביניהם יוצר שילוב ססגוני של טעמים, צבעים ומרקמים שמורכבים מחומרי גלם חדשים ועתיקים, מוכרים וזרים.